<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ג'</h1>
<h2>דף נד:</h2>
בפרק מקום שנהגו (פסחים נ"ד ב') דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב כדרך שמתענין ומשלימין ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור וכן אמרו משמיה דרבי יוחנן. גרסינן בפרק אחרון דמסכת תענית (ל' א') ת"ר כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב, אסור באכילה ובשתייה, וברחיצה בין בחמין בין בצונן ובפסחים (נ"ד ב') אמרינן דאפילו להושיט אצבעו במים אסור (ע"פ רמב"ם תעניות פ"ה ה"י) ובפרק בתרא דיומא (ע"ח א') אמר שרבי יהושע בן לוי היה נוהג שבערב תשעה באב מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים למחר מקנח בה פניו ידיו ורגליו. נחזור אל הברייתא (תענית ל' א'), ואסור בסיכה של תענוג ובנעילת סנדל ובתשמיש המטה (לשון רמב"ם שם), ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה במדרש בהלכות ואגדות אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל לקרות ושונה במקום שאינו רגיל לשנות דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר אף אינו קורא במקום שאינו רגיל לקרות ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות, אבל קורא הוא בקינות ובדברים הרעים שבירמיה ותינוקות של בית רבן בטלין משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב. ולהניח תפילין יש שנמנעין מפני שנקראו פאר אף על פי שאבל ביום השני מותר להניח תפילין כאשר בארנו בהלכות אבל (דף רמ"ו ג' בד"ו [הו' במו"ק ט"ו א']) תנן התם מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים, רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה אדם עצמו כת"ח (שם ל' ב').
